החלטה בתיק ב"ש 10290/07

1.       המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' חן), על פי הודייתו ביום 3.10.06, בעבירות של נהיגה ברכב שרישיונו פקע בתקופה העולה על 6 חודשים מיום פקיעתו, ובהצגת רישיון כוזב. בית המשפט קמא גזר על המערער קנס בסכום של 1,000 ש"ח, פסילה בפועל מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שלוש שנים. בית המשפט גם גזר על המערער מאסר לתקופה של 5 חודשים שירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי של 5 חודשים למשך שלוש שנים, בגין עבירות מסוימות. בית המשפט הביא בחשבון שיקוליו, בין השאר, ואת עברו התעבורתי המכביד של המערער, אשר לחובתו נרשמו 23 הרשעות, גם אם רובן ככולן עבירות  קנס, אך ציין כי המערער אינו מקפיד "על חוקי התנועה".

2.       ערעורו של המערער נדחה בבית משפט זה (כבוד סגן הנשיא, השופט עווני חבש), בשל אי התייצבות המערער לדיון שנקבע, אך גם לגופו. פסק הדין בערעור ניתן ביום 21.12.06.

3.       המבקש עתר (ב"ש 9500/07) ביום 8.5.07 לעכב את ביצוע גזר הדין ולפתוח מחדש את הדיון בערעור, מן הטעם שההזמנה לדין בערעור נשלחה למען מגורים שאינו מתגורר בו.

          כב' סגן הנשיא חבש דחה את הבקשה, בעקבות תגובת ב"כ המשיבה, לפיה המערער קיבל הזמנה כדין.

4.       בקשה נוספת לביטול פסק הדין בערעור (ב"ש 9554/07) הוגשה ביום 22.5.07, ואליה צורף תצהיר, לפיו מעולם לא קיבל המערער הודעה על מועד הדיון בערעור. סגן הנשיא חבש דחה גם בקשה זו, נוכח תגובת הפרקליטות, שלפיה ההזמנה לדין בערעור, נשלחה לפי המען שציין המערער בהודעת הערעור.

5.       הנה לפנינו בקשה שלישית, שהפעם הוגשה באמצעות עורך דינו של המערער (ב"ש 10290/07).

          בבקשה זו טוען המערער, כי בפני בית משפט שלערעור, לא הוצגה הזמנה לדין שהומצאה למערער, ולכל היותר הוצגה הזמנה, שהופקה ביום 12.11.06, שעל גביה נרשם: "לא נדרש". לטענת המערער, אין לראות בהזמנה שלא נדרשה כאמור, הזמנה כדין, מה גם שלא הוכח כי נמסרה למען שבהזמנה הודעה על קיום דבר דואר על שם המערער בסניף הדואר.

6.       וגם זאת, לטענת המערער, נוכחותו בדיון, בעקבות ערעורו על עונש, שכלל בין היתר מאסר גם אם ביצועו יהיה בעבודת שירות, היא זכות יסוד, שחלה גם על הדיון בערעור.

          ועוד זאת, ההחלטות בשתי הבקשות הקודמות לביטול פסק הדין בערעור, ניתנו שלא בנוכחות המערער אלא  על פי הבקשה ותגובת הפרקליטות, ואין בהן הכרעה פסוקה.

          המערער גם מוסיף כי הכלל שבסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - "החוק"), אשר לפיו אין לדון אדם בפלילים אלא בפניו, ולא כל שכן כאשר מוטל עליו עונש של מאסר, חל גם על הערעור נגד ההליך שבו נדון אותו אדם.

7.       המשיבה טוענת, כי לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, נשלח דבר הדואר למענו של המערער שצוין בהודעת הערעור, ומשום כך קמה חזקה על המצאת ההזמנה לדין בערעור. אם המערער שינה את כתובתו היה עליו להודיע על כך לבית המשפט.

8.       בתגובתו טוען המערער, כי על ענין זה לא חלה תקנה 44א לתקנות סדר הדין האזרחי, שענינה הזמנה לדין על ביצוע העבירה, ולא בערעור על פסק הדין. בענייננו חל, לפי טענת המערער, סעיף 237 לחוק, שענינו המצאת מסמכים, והחלופות לפיו - לא הוכחו.

דיון

9.       לטענת המערער לענין הכלל שנקבע בסעיף 126 לחוק, לפיו "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו", יש להפנות לרישא של הסעיף שנשמטה בבקשת המערער. בסעיף 126 נאמר, כי "באין הוראה אחרת בחוק זה ...".

הוראה אחרת לענין הדיון בערעור נקבעה בסעיף 208 לחוק, שזו לשונו:

"הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו או, אם המערער הוא שלא התייצב - לדחות את הערעור מטעם זה בלבד".

הנה כי כן, תקנה 44א האמורה אינה חלה על הדיון בערעור, אלא על ההליך בערכאה הדיונית, שבה נדון ביצוע העבירה. אולם, קיימת הוראה מיוחדת, שלפיה ניתן לדון בערעור, ואף לדחותו, אם המערער הוא זה שלא התייצב לדיון.

10.      עם זאת, בית המשפט רשאי, לפי סעיף 208א לחוק, לבטל החלטה לדחות את ערעורו של הנאשם, בשל אי התייצבותו לדיון בערעור, " אם הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער", או אם ראה בית המשפט שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

11.      בענייננו, המערער מרכז את טענותיו בענין המצאת ההזמנה לדין בערעור. בצדק מפנה בא כוח המערער להוראות סעיף 237 לחוק, בענין המצאת מסמכים לפי החוק.

12.      דרכי ההמצאה של הזמנה לדין ומסמכים אחרים קבועים, אפוא, בסעיף 237 לחוק, ובין היתר: א. במסירה לידי הנמען; ב. באין למצאו במקום מגוריו או בעסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו, שנראה אדם בגיר; ג. במשלוח מכתב רשום לפי מענו, עם אישור מסירה, ובית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.